איטליה ברכב שכור - מסלול 15 לילות מרומא לצפון ובחזרה

חמישה עשר לילות באיטליה ברכב שכור, מרומא צפונה עד אגם קומו וחזרה דרומה דרך החוף וטוסקנה. את המסלול הזה עשינו ביולי-אוגוסט 2024, ובגלל זה הוא נראה כמו שהוא נראה: לולאה, ולא קו ישר. נוחתים ברומא, לוקחים את הרכב, ומחזירים אותו באותו שדה שבועיים אחר כך. בלי דמי החזרה בסניף אחר, ובלי טיסה פנימית באמצע.

למי זה מתאים? למי שמוכן לארוז ולפרוק עשר פעמים. יש כאן שלוש לינות בסיס אמיתיות ושמונה לילות של לילה אחד בכל מקום. זה לא מסלול של מנוחה.

מה שמופיע כאן מהטיול עצמו: המסלול, הלינות, זמני הנסיעה שמדדנו והמחיר ששילמנו ללילה. מה שבדקנו מחדש לקראת הפרסום: המחירים, האגרות, שעות ה-ZTL וכללי הכניסה, נכון לספטמבר 2026. שנתיים זה הרבה זמן באיטליה של המצלמות. איפה שהמחיר של 2024 כבר לא רלוונטי, כתוב המחיר של היום.

בקצרה: המסלול

לילה	איפה ישנו	נסיעה באותו יום
1	רומא, צפון-מערב	מהשדה בלבד
2	טלמונה, חוף המרמה	3.5 שעות
3-4	פירנצה	4 שעות (עם סיינה בדרך)
5	מרנלו, אזור מודנה	2.5 שעות
6	מילאנו	3.5 שעות (עם קרמה בדרך)
7-9	אגם קומו	2 שעות
10	אזור צ׳ינקווה טרה	5 שעות
11	סן ג׳ימיניאנו	4 שעות (עם לוקה ופיזה)
12	מונטלצ׳ינו	4.5 שעות (דרך ואל ד׳אורצ׳ה)
13	אורבייטו	2 שעות
14-15	רומא, פיאצה נבונה	שעה וחצי

שימו לב לשורה של הלילה העשירי: חמש שעות נסיעה ביום אחד. זה היום היחיד במסלול שהיינו מוותרים עליו בדיעבד, ובהמשך כתוב איך.

הלילה הראשון: לא נוסעים לשום מקום

נחתנו בפיומיצ׳ינו וישנו בצפון-מערב רומא, במלון עם חניון משלו, כ-25 דקות מהשדה. זו החלטה שחוזרת על עצמה בכל מסלול שמתחיל בטיסת בוקר: את הנהיגה הרצינית הראשונה עושים למחרת, אחרי שינה.

אם אתם לוקחים את הרכב כבר בנחיתה, שתי נקודות על פיומיצ׳ינו. דלפקי חברות ההשכרה נמצאים בבניין המשרדים Torre Uffici 2, ומגיעים אליו מהטרמינלים בהליכה במעבר להולכי רגל. את הרכב אוספים אחר כך מהחניון הרב-קומתי. תכננו 20-30 דקות לכל הכיוון הזה, בעיקר ביום החזרה. הפירוט המלא בעמוד השכרת רכב ברומא.

אבל יש כאן שאלה אמיתית: האם בכלל צריך רכב בלילה הראשון? אם המלון שלכם במרכז, התשובה היא לא. רכבת לאונרדו אקספרס מהשדה לטרמיני, ואת הרכב אוספים ביום שאתם באמת יוצאים מהעיר. חסכתם יום השכרה, לילה של חניון ואת הסיכון של ZTL ברומא. אנחנו לקחנו אותו מיד כי ישנו מחוץ למרכז ויצאנו לדרך בבוקר.

היום השני: רומא לטלמונה, על הוויה אורליה

155 ק״מ, שעה ושלושת רבעי נטו. אנחנו עשינו את זה בשלוש וחצי, כי עצרנו.

היציאה היא בכביש A91 מהשדה אל הטבעת GRA, ומשם צפונה ב-A12 לאורך החוף. זה קטע אגרה קצר: מרומא עד טרקווינייה כ-4 יורו, שיטה פתוחה (משלמים במחסום, בלי כרטיס). בטרקווינייה ה-A12 נגמרת, ומשם ממשיכים על ה-SS1 ויה אורליה (Via Aurelia), שהיא חינם עד הסוף.

האורליה היא לא אוטוסטרדה, וזו הטעות שקל לעשות. היא כביש מהיר דו-מסלולי שנראה בדיוק כמו אוטוסטרדה, אבל המהירות המותרת בו 90 קמ״ש ויורדת ל-70 בקטעים. יש שם מצלמת מהירות קבועה באזור אורבטלו, ומשטרת המחוז מפרסמת כל שבוע איפה עומדים הניידים. סעו לפי השילוט ולא לפי הרוחב של הכביש.

היציאה לטלמונה מסומנת Talamone/Fonteblanda, כ-10 ק״מ צפונית לאורבטלו. טלמונה היא כפר נמל קטן על הקצה הדרומי של פארק המרמה (Parco Regionale della Maremma), והמלון שבו ישנו נמצא בתוך המרכז ההיסטורי, שתי דקות הליכה מהנמל.

אם אתם מתכננים להיכנס לפארק עצמו, קראו את זה לפני: בקיץ הפארק לא פתוח כרגיל. בין 1 ביוני ל-31 באוגוסט רוב השבילים פתוחים רק בליווי מדריך, בגלל סכנת שריפות, ושניים מהם סגורים לגמרי מ-15 ביוני עד 15 בספטמבר. הכרטיס למסלולים הרגילים 10 יורו למבוגר ו-5 יורו בהנחה, ולמסלולים הקצרים 5 ו-2 יורו. מרכז המבקרים נמצא באלברזה (Alberese), ומטלמונה יוצאת הליכה מודרכת בשבת בבוקר ב-8:30. כלבים אסורים בפארק.

היום השלישי: טלמונה לפירנצה, עם עצירה בסיינה

זה היום שמלמד את כל המסלול. מטלמונה לסיינה 104 ק״מ ושעה ורבע: עולים צפונה על האורליה עד גרוסטו, ומשם פונים פנימה ל-SS223 (מסומן גם E78), כביש מהיר חינם שמטפס מהחוף לגבעות. משם לפירנצה זו ה-RA3, הראקורדו פירנצה-סיינה: 56 ק״מ, גם הוא בלי אגרה, כשעה. שתי הנסיעות הארוכות של היום הן בחינם. באיטליה זה לא מובן מאליו.

אצלנו היום הזה לקח ארבע שעות נסיעה, כי סיינה באמצע היא לא עצירה של רבע שעה.

איפה משאירים את הרכב בסיינה. המרכז ההיסטורי כולו ZTL עם שערים מצולמים, אז אין ויכוח: חונים מחוץ לחומות. החניונים של החברה העירונית עולים 2 יורו לשעה, ויש הבדל אחד שחשוב יותר מהמחיר, והוא המדרגות הנעות. לפי אתר התיירות הרשמי של סיינה, עליות ממוכנות יש בסנטה קטרינה, בסן פרנצ׳סקו ובחניון התחנה. חניון Il Campo הוא הקרוב ביותר לכיכר אבל בלי מדרגות נעות, וחניון Stadio-Fortezza עולה 26 יורו ליממה ונמצא כ-10 דקות הליכה מהקמפו.

בחום של יולי, ההפרש בין חניון עם מדרגות נעות לחניון בלעדיהן הוא ההפרש בין ביקור לבין זחילה. סיינה בנויה על שלוש גבעות.

ופרט קטן שמפיל אנשים: בסיינה יש שני סוגי אזורים. באזור A מותר לעבור בחלונות זמן מוגדרים, ובאזור Y האיסור קבוע. אל תניחו שהשעון פותר לכם את הבעיה. הכלל הבטוח הוא לא להיכנס בכלל. אזורי ZTL באיטליה מסביר את השלט ואת הקנס.

היום הרביעי: פירנצה, בלי להיכנס אליה ברכב

ישנו מערבית לנהר, בשכונת איזולוטו-לניה, והיא אינה חלק מה-ZTL. זו בחירה מכוונת ולא פשרה. מי שלן במרכז ההיסטורי של פירנצה עם רכב שכור קונה לעצמו יומיים של חרדה מהמצלמות, ומשלם על חניון 3-4 יורו לשעה בלי תקרה יומית.

ה-ZTL של פירנצה פעיל שני עד שישי 7:30-20:00 ובשבת 7:30-16:00. בנוסף יש ZTL לילי בקיץ, בין אפריל לאוקטובר, בימים חמישי עד שבת 23:00-03:00. מי שכן ישן בפנים: שלחו למארח את מספר הלוחית לפני ההגעה ובקשו אישור בכתב שהיא נרשמה. הרישום עצמו לא עולה כסף, אבל הוא באחריות בעל הנכס ולא שלכם.

החלופה שאנחנו ממליצים עליה למי שרק מבקר ביום: חניון Villa Costanza. נכנסים אליו אך ורק מתוך ה-A1, בשער ייעודי, ואי אפשר להגיע אליו מכבישים מקומיים. 2 יורו ל-4 שעות, 7 יורו ל-24 שעות, ומשם חשמלית T1 של 22-23 דקות לתחנה המרכזית. כרטיס 2 יורו. זה זול פי חמישה מחניון במרכז, ולא נכנסים ל-ZTL בכלל.

בפירנצה עצמה הכל ברגל. הפירוט בעמוד השכרת רכב בפירנצה.

היום החמישי: פירנצה למודנה, ויום אחד של מכוניות ואוכל

112-144 ק״מ לפי היציאה שבחרתם, שעה וחצי, אגרה של כ-10-11.50 יורו. זו ה-A1 דרך בולוניה, כולל הקטע ההררי של ואריאנטה די ואליקו שפתוח לכל התנועה מאז סוף 2015. אצלנו זה לקח שעתיים וחצי, כי יצאנו מאוחר.

זה היום שהכי שווה לתכנן מראש במסלול הזה, והסיבה פשוטה: כל שלוש העצירות פה דורשות הזמנה, ואחת מהן נסגרת שבועות מראש.

מוזיאון פאגאני (Museo Horacio Pagani) נמצא בסן צ׳זאריו סול פנארו, בוויה דל אינדוסטריה 26. יש שני סוגי כרטיס, וההבדל ביניהם גדול:

• מוזיאון בלבד: 18 יורו למבוגר, 15 בהנחה, חינם עד גיל 12. לא צריך להזמין מראש, קונים בקופה.
• סיור במפעל ובמוזיאון: 65 יורו למבוגר, 58 בהנחה ו-25 לגילאי 13-18, חינם עד גיל 12. חובה להזמין מראש דרך Modenatur, והקבוצות קטנות. התאריכים נפתחים להזמנה כחודשיים מראש. הסיור אורך כשעה.

שימו לב שהמחירים האלה עלו ב-1 במרץ 2026. אתרי תיירות רבים עדיין מציגים את המחיר הישן של 60 ו-53 יורו.

המוזיאון פתוח כל ימות השבוע מאז ינואר 2025, כולל ראשון. שעות הסגירה מופיעות באתר הרשמי בשתי גרסאות שונות, 17:00 ו-18:00, אז בדקו ביום שלכם. אין חניון פרטי: חונים ברחוב בחינם, בלי שמירה, ולא משאירים כלום ברכב. צילום מותר באולם התצוגה בלבד ואסור לחלוטין באזורי הייצור. אחרו בעשר דקות, ואיבדתם את המקום.

ישנו במרנלו, שנמצאת כ-20 ק״מ ממרכז מודנה וכ-20-25 ק״מ מהמוזיאון של פאגאני. זו עיירת פרארי, ומוזיאון פרארי נמצא בה בטווח הליכה מהמרכז. מי שרוצה את שני מוזיאוני פרארי (מרנלו והמוזיאון של אנצו במודנה עצמה) ימצא כרטיס משולב.

החומץ, הגבינה, ומה שהשתנה מאז

שתי העצירות האחרות של היום הן אוכל, ושתיהן דורשות טלפון מראש.

אצטאיה פלטריניירי (Acetaia Paltrinieri) בסורברה, צפונית למודנה, מייצרת חומץ בלסמי במשפחה מאז 1845. סיור עם טעימה עולה כ-18 יורו לאדם וכולל נשנוש של פרמז׳ן, נקניקים, טיג׳לה ולמברוסקו. חייבים לתאם טלפונית אחרי רכישת הכרטיס, וזה כתוב באתר שלהם במפורש.

ואם אתם קונים שם בקבוק, הנה ההבדל שכדאי להבין לפני שאתם משלמים:

• Aceto Balsamico Tradizionale di Modena DOP הוא תירוש ענבים מבושל בלבד. בלי חומץ יין, בלי קרמל. שתי דרגות: affinato בהתיישנות של 12 שנה לפחות, ו-extravecchio של 25 שנה לפחות. הוא עובר ועדת טעימה מוסמכת, והוא מבוקבק אך ורק בבקבוק 100 מ״ל בעיצובו של ג׳ורג׳טו ג׳וג׳ארו, עם חותמת ממוספרת של הקונסורציום. זה מה שמחייב אותו בחוק.
• Aceto Balsamico di Modena IGP הוא מה שיש בסופר. תירוש מבושל מעורבב עם חומץ יין, מותר בו קרמל לייצוב הצבע, וההתיישנות המינימלית היא 60 יום.

המחירים ל-100 מ״ל של המסורתי, נכון ל-2026: בערך 50 עד 110 יורו ל-affinato, ובערך 90 עד 180 יורו ל-extravecchio. אלה מחירוני יצרנים, והם משתנים. בקיצור: אם ראיתם "בלסמי ממודנה" ב-12 יורו, זה ה-IGP. זה מוצר לגיטימי, הוא פשוט לא אותו דבר.

ומחלבת הפרמז׳ן, וכאן שני תיקונים שחייבים להגיד. ביקרנו ב-Caseificio Hombre בוויה קורלטו סוד, מחלבת פרמג׳אנו רג׳אנו אורגנית, ובאוסף המכוניות של אומברטו פאניני שהיה באותו משק. מאז:

• המשק כבר לא של משפחת פאניני. הוא נמכר ב-2020, ועבר שינוי ניהול נוסף ב-2023. אם קראתם על "המחלבה של משפחת פאניני", המידע הזה ישן.
• אוסף המזראטי עבר מקום. מאז 7 ביוני 2025 הוא יושב בהאנגר של שדה תעופה לשעבר במרצליה, בוויה דל אירופורטו 140/B במודנה. והוא כבר לא חינם: 15 יורו למבוגר, 12 בהנחה, חינם עד גיל 8 ומעל 75. פתוח כל ימות השבוע, סגור ב-15 באוגוסט, וסיורים מודרכים מוזמנים דרך Modenatur. יש בו 22 מכוניות, כולן מזראטי, מ-1934 ועד 2020.

המשמעות המעשית: התכנון של "רואים את הגבינה ואז הולכים ברגל למוזיאון" כבר לא קיים. אלה היום שני מקומות בשני קצות העיר. את הביקור במחלבה צריך לתאם בטלפון (059 510660), ואין מחיר מפורסם ל-2026. הערה כללית על מחלבות פרמז׳ן: הייצור מתחיל עם אור ראשון, אז סיור אמיתי הוא סיור בבוקר מוקדם.

מודנה העיר: שימו לב לדבר אחד. ה-ZTL של מודנה הוא לא כמו של שאר הערים במסלול. הוא איסור קבוע, 24 שעות ביממה, כל ימות השנה, עם 13 שערים מצולמים שקוראים גם כניסה וגם יציאה. אין "חלון שעות" שבו מותר להיכנס. הרבה אתרים ברשת מצטטים שעות כמו 7:30-20:30 למודנה, וזה פשוט לא נכון.

מי שישן בתוך ה-ZTL: המלון רושם את הלוחית בפורטל העירוני, וזה חינם. הרישום נעשה בדיעבד, עד 48 שעות אחרי הכניסה. תנו למלון את מספר הרכב בצ׳ק-אין ובקשו שיאשרו לכם שהוא הוגש.

מי שרק מבקר: חונים בחוץ. חניון המרכז מתחת לפארק נובי סאד (1,720 מקומות, פתוח תמיד) עולה 1.50 יורו לשעה ביום ו-0.50 בלילה, ורבע השעה הראשונה חינם. הוא מחוץ ל-ZTL ולא צריך שום אישור. יש גם חניונים חינם, והגדול שבהם הוא פיאצאלה טיין אן מן, כ-10 דקות הליכה מהמרכז.

והערה אחת על רכב היברידי: במודנה זה לא פתרון. לפי התשובה הרשמית של העירייה, רק רכב חשמלי לחלוטין רשאי להיכנס ל-ZTL. היברידי, לא.

היום השישי: מודנה למילאנו, דרך קרמה

כ-175 ק״מ ב-A1 דרך רג׳ו אמיליה, פארמה, פיאצ׳נצה ולודי. שעה וחצי עד שעתיים, ואגרה של כ-12.50 עד 14.50 יורו (המחשבונים חלוקים, וכל האגרות של Autostrade עלו ב-1.5 אחוז בינואר 2026). אנחנו רשמנו שלוש וחצי שעות, כי עצרנו בקרמה.

קרמה שווה את העיקוף, אם יש לכם חצי יום. היא מוסיפה כ-20-25 ק״מ, אבל בפועל כ-45-60 דקות, כי הקטע אליה יורד מהאוטוסטרדה לכבישים אזוריים. מה יש שם: פיאצה דל דואומו, שהיא הכיכר מהסרט "קרא לי בשמך" מ-2017, כעשר דקות הליכה מהתחנה. ובצלחת, טורטלי קרמסקי, פסטה ממולאת במילוי מתוק של אמרטי, צימוקים, אתרוג מסוכר ומוסקט. זה נשמע מוזר וזה עובד.

ואל תתבלבלו: קרמה היא לא קרמונה. קרמונה נמצאת כ-40 ק״מ משם, והיא עיר הכינורות של סטרדיווארי, אמאטי וגוארנרי. בקרמה אין כינורות.

מילאנו: שתי מילים לפני שנכנסים

ישנו בדירה בוויה סן סירו, באזור פיירה-סיטי לייף שבמערב העיר. והנה הדבר הראשון: למרות השם, זו לא שכונת האצטדיון. ויה סן סירו הוא רחוב קצר ליד פיאצה בואונרוטי, כ-2.5 ק״מ מהדואומו, ותחנת המטרו הקרובה היא בואונרוטי בקו M1 האדום, בערך 250-450 מטר הליכה. האצטדיון נמצא 2.4 ק״מ משם.

למה זה משנה לכם? כי שתי מערכות שונות פועלות במילאנו, וכתובת הלינה קובעת באיזו מהן אתם:

• Area B הוא אזור פליטה נמוכה שמכסה כמעט את כל שטח העירייה, כ-128 קמ״ר. הכתובת הזו בתוכו, וגם כל חניון שתמצאו בעיר. אין חניון במילאנו שנמצא מחוץ ל-Area B. מי שקיבל דיזל ישן בדלפק לא יכול לפתור את זה בחניה חכמה, אלא רק בהשארת הרכב מחוץ לעיר ובכניסה במטרו.
• Area C היא אגרת הגודש במרכז ההיסטורי בלבד, בתוך טבעת הבסטיוני. הכתובת הזו מחוץ לה. כלומר, לינה שם לא עולה לכם אגרה, כל עוד אתם לא נוסעים למרכז.

על סופי השבוע ב-Area C יש מחלוקת אמיתית. ראש העיר הודיע ביוני 2025 על הרחבה לשבעה ימים מ-1 בינואר 2026, וחלק מהמדריכים כבר כותבים שזה בתוקף. עיתונות מקומית במילאנו פרסמה הכחשה מפורשת וטענה שההליך לא הושלם. אל תסמכו על אף אחד מאיתנו: בדקו באתר העירייה לפני הנסיעה. הפירוט המלא, כולל התעריפים והפטורים, נמצא בעמוד השכרת רכב במילאנו.

חניה ברחוב: קווים כחולים הם בתשלום, בסדר גודל של 1.20 עד 3 יורו לשעה לפי האזור, והמחיר מודפס על השלט בכל מפרץ. קווים צהובים הם לתושבים עם היתר או לפריקה וטעינה בלבד, ואתם לא רשאים להשתמש בהם. שימו לב שבקורסו ורצ׳לי ובוויה בואונרוטי, שני רחובות מסחריים ממש שם, משלמים 9:00-19:00 גם אם אתם תושבים.

ההמלצה שלנו למילאנו פשוטה: השאירו את הרכב חונה ליד הלינה, וסעו במטרו. קו M1 מגיע לדואומו בעשר דקות. מילאנו היא עיר שבה רכב שכור הוא נטל, לא נכס.

הימים השביעי עד התשיעי: אגם קומו, ושלושה לילות באותו מקום

ממילאנו לאגם זו נסיעה קצרה: כ-44 ק״מ עד קומו, חצי שעה, אגרה של כ-2.80 יורו ב-A9. אצלנו זה לקח שעתיים, כי הקטע האמיתי מתחיל אחרי קומו.

ישנו באוסוצ׳ו (Ossuccio), בחוף המערבי, בין לנו למנאג׳ו. שלושה לילות באותו מקום, וזו ההחלטה הכי טובה שעשינו בכל המסלול. הסיבה היא לא נוף. הסיבה היא שהכבישים סביב האגם הזה גובים מכם זמן שלא תיארתם לעצמכם.

כביש ה-SS340 (ה"רג׳ינה") לאורך החוף המערבי הוא לא כביש רגיל. הוא צר, הוא נצמד לקיר הסלע, ויש בו קטעים שבהם רק רכב אחד עובר בכל פעם, עם רמזור שמסדיר את התור. הקטעים האלה קצרים, מאה מטר כל אחד, והרמזור גם מונע מאוטובוסים ומשאיות להיתקע מול הפנים. מה שכן: הוא איטי. קומו עד מנאג׳ו נמדד בערך 45 דקות במפה, ובפועל בקיץ זה שעה עד שעה ועשרים.

החוף המזרחי, ה-SP583 לבלאג׳ו, לא יותר קל: 24 סרפנטינות עם עיקולים עיוורים, ו-45 עד 60 דקות מקומו בתנועה.

בלאג׳ו סגורה לרכב. יש שם ZTL במרכז ההיסטורי שפעיל כל יום מ-1 באפריל עד 31 באוקטובר, החל מהשעה 10:00, ועוד שני אזורים בלופיה ובפסקאלו. חניה בכחול במרכז 2.50 יורו לשעה, ובשוליים 1.50. יש גם חניון רב-קומתי מעל הכפר. מומלץ לאשר את השעות המדויקות מול העירייה לפני הנסיעה, כי אלה משתנות בין העונות.

המעבורת היא חלק מהמסלול, לא טיול

זה הדבר שלא ידענו מראש, ולכן הוא הראשון שנספר עליו. באמצע האגם יש מעבורת רכב שמחברת ארבע נקודות: קדנביה, בלאג׳ו, ורנה ומנאג׳ו. היא חוסכת נסיעה של שעה מסביב לזרוע של האגם.

• המחיר תלוי באורך הרכב. רכב שכור רגיל, 4.2-4.5 מטר, עולה בערך 9 עד 14 יורו עם הנהג. כל נוסע נוסף משלם כרטיס הולך רגל בנפרד.
• תדירות: כל 20-30 דקות בערך, מ-6:00 עד 22:30, לפי לוח הקיץ שתקף בין מאי לתחילת אוקטובר. המעבר ורנה-בלאג׳ו אורך כרבע שעה.
• אי אפשר להזמין מראש לרכב. מגיעים, מתייצבים בתור, וקונים בקופה שנפתחת 20 דקות לפני ההפלגה. המפעיל עצמו מזהיר מתורים בקיץ ובחגים.

בקיצור: באוגוסט, תכננו להחמיץ הפלגה אחת. אל תתכננו פגישה בצד השני.

שתי הווילות, ומה שחשוב לדעת עליהן

• וילה קרלוטה (Villa Carlotta) בטרמצו: 17.50 יורו למבוגר, חינם עד גיל 6, וכרטיס משפחתי 24 יורו. פתוחה בעונה 10:00-19:00, והכרטיס כולל את הגן הבוטני. חניה בכחול לצד הכביש, ובקיץ עדיף החניון המקורה בוויה פדוצי.
• וילה דל בלביאנלו (Villa del Balbianello) בלנו: חייבים להזמין מראש, גם לגן בלבד. סגורה בימי שני ורביעי. וילה וגן 24 יורו, גן בלבד 13 יורו. וכאן הפרט שמפיל אנשים: אי אפשר להגיע אליה ברכב. או הליכה של 20-30 דקות בשביל חוף לא סלול עם עליות, או מונית-סירה מלידו די לנו בכ-7 יורו הלוך ושוב. מי שבא עם עגלה או עם ברכיים שלא אוהבות אבנים, קחו את הסירה.

לקומו העיר אל תיכנסו ברכב. המרכז ההיסטורי הוא ZTL מצולם, והעירייה שינתה אותו מחדש באוגוסט 2026. החניונים בגבעה הם הפתרון: אוטוסילו ואל מוליני עם תעריף מבצע של יורו אחד ליום שלם, ואוטוסילו ואלדוצ׳ה ב-1.50 יורו לשעה הראשונה, 2 יורו אחר כך, ותקרה של 27.50 יורו ל-14 שעות.

היום העשירי: קומו לצ׳ינקווה טרה, והיום שהיינו מבטלים

370-400 ק״מ, ארבע וחצי עד חמש וחצי שעות. אנחנו רשמנו חמש. זה היום הגרוע במסלול.

המסלול: A9 דרומה, הטבעת המערבית של מילאנו, A7 לגנואה דרך האפנינים, ואז A12 מזרחה לאורך החוף עד לה ספציה או היציאה לקרודוונו-לבנטו. האגרות: כ-10.70 יורו ב-A7, כ-13.30 ב-A12 ועוד 2.80 ב-A9. בערך 27-30 יורו ביום אחד, וזו האגרה הגדולה של הטיול.

מה היינו עושים אחרת: מפצלים. לינה באזור פרמה או בגנואה באמצע, והגעה לצ׳ינקווה טרה בבוקר רענן. או פשוט מוותרים על צ׳ינקווה טרה ונשארים לילה רביעי בקומו. חמש שעות נהיגה ביום אחד, אחרי שלושה לילות של אגם, זה לקחת את היום היפה ביותר ולהפוך אותו ליום של כביש.

איפה ישנו, וזה בדיוק העניין. לא באחד הכפרים. ישנו בקומנקו (Comeneco), ליד הכפר סן ברנרדינו, על כביש הרכס בתחום העירייה של ורנצה אבל כ-385 מטר מעל הים. חדרים פרטיים עם חניה פרטית חינם בחצר, ומגיעים לשם בכביש רגיל, ה-SP51 שיוצא מה-SP370.

זו לא פשרה, זו השיטה. בצ׳ינקווה טרה מי שישן למטה מתמודד עם ZTL ועם חניון בתשלום, ומי שישן למעלה חונה בחינם ויורד אל הכפרים בשאטל של הפארק, ברכבת או ברגל. מסן ברנרדינו לוורנצה יש שביל מסומן 507, ירידה של 30-40 דקות. והעלייה בחזרה היא שעה, במעלה 385 מטר. אל תתכננו לחזור ברגל בסוף היום. רשות הפארק מפעילה אוטובוסי שאטל בין תחנת הרכבת בוורנצה לסן ברנרדינו, וזו הדרך הנורמלית לגשר על הפער הזה.

מי שרוצה את היתרון בלי ההר: לבנטו ולה ספציה נותנות אותו דבר בגובה פני הים, בתשלום.

היום האחד עשר: צ׳ינקווה טרה, לוקה ופיזה לסן ג׳ימיניאנו

חמשת הכפרים סגורים לרכב. כולם. ריומג׳ורה, מנרולה, קורנליה, ורנצה ומונטרוסו הם ZTL מצולם, ואין חניית לילה ליד הנמלים. בריומג׳ורה הקנס על חניה באזור הוא 122 יורו. הכלל היחיד שעובד: חונים למעלה או בחוץ, וממשיכים ברכבת או בשאטל.

איפה חונים בפועל, מחירי 2026:

• לבנטו, הבסיס המקובל לנהגים: 0.60 עד 2 יורו לשעה, וחניון התחנה 2 יורו לשעה, 13 יורו ל-8 שעות ו-24 יורו ליממה.
• לה ספציה, חניון מרכז התחנה: 1.50 יורו לשעתיים הראשונות ו-2 יורו אחר כך בעונה.
• מונטרוסו, מגרש פג׳ינה שליד החוף: 2.50 יורו לשעה ביום ו-25 יורו ליממה. מי שנשאר 3-7 ימים משלם 10 יורו ליממה.
• מנרולה 20 יורו ליממה, ריומג׳ורה 3.50 יורו לשעה ו-35 יורו ליממה.

כרטיס Cinque Terre Treno MS Card הוא מה שמחבר את זה יחד: רכבות בין לבנטו ללה ספציה ללא הגבלה, השבילים בתשלום, והאוטובוסים של הפארק. ב-2026 המחיר דינמי: 22 יורו למבוגר ביום שקט, 29.50 באמצע ו-35 יורו ביום שיא. סופי שבוע מפסחא ועד סוף אוגוסט הם ימי שיא. כלומר, יום באוגוסט הוא 35 יורו לאדם.

שביל האהבה (Via dell'Amore) פתוח שוב: עונת 2026 בין 29 במרץ ל-24 באוקטובר, 9:00-21:00. מאז מרץ 2026 הכניסה כלולה בכרטיס הרגיל, אבל חייבים לשריין שעה מראש, עד 72 שעות לפני. כיוון אחד בלבד, מריומג׳ורה למנרולה.

הכביש החופי SP370 נפתח מחדש ב-2025 אחרי מפולת. הוא נוטה למפולות, ולא מצאנו עמוד סטטוס מעודכן ל-2026. בדקו אותו לפני שאתם מתכננים לנסוע עליו.

לוקה בדרך. מלבנטו ללוקה כשעה וחצי ב-A12 ואז A11. החומה של לוקה היא טיילת באורך 4.2 ק״מ, והליכה או רכיבה עליה היא חינם. המרכז בתוך החומות הוא ZTL עם שערים מצולמים וקנסות של 83 עד 335 יורו לכל כניסה. חונים בחוץ: קרדוצ׳י ליד פורטה סנט אנה, או פלטוצ׳י בדרום. סדר גודל של 0.50 עד יורו לשעה הראשונה ותקרה יומית סביב 8 יורו. יש גם חניה לבנה חינם בבורגו ג׳אנוטי ובקמפו די מארטה, שמתמלאת עד 9:00 בבוקר ביולי ובאוגוסט.

מלוקה לפיזה 25 ק״מ וחצי שעה. פיזה מכוסה אצלנו בעמוד נפרד, השכרת רכב בפיזה, כולל ה-ZTL והחניונים. ומשם לסן ג׳ימיניאנו: ה-SGC פירנצה-פיזה-ליבורנו עד אמפולי ודרומה, כ-85-95 ק״מ ושעה וחצי. הכביש הזה חינם, אבל הוא דו-נתיבי ואיטי כשהוא עמוס.

ארבע שעות נהיגה עם שלוש עצירות. זה עובד, אבל רק אם יוצאים מוקדם באמת.

היום השנים עשר: סן ג׳ימיניאנו למונטלצ׳ינו, הדרך הארוכה

במפה זו נסיעה של 78 ק״מ ושעה וחצי. אצלנו זה לקח ארבע שעות וחצי, ובכוונה. זה היום שבו הרכב השכור מחזיר את ההשקעה.

הקו הישר הוא דרך סיינה, ואז דרומה בכביש קסיה (SR2) עד בואונקונבנטו, ומשם SP14 במעלה ההר למונטלצ׳ינו. הקו העקום, זה שעשינו, ממשיך בקסיה עד סן קווריקו ד׳אורצ׳ה, פונה מזרחה ל-SP146 לפיינצה ולמונטפולצ׳אנו, וחוזר מערבה. זה מוסיף בערך 40-50 ק״מ, וחצי יום.

ואל ד׳אורצ׳ה (Val d'Orcia) הוא אתר מורשת עולמית של אונסק״ו מאז 2004, והוא רשום כנוף תרבות: חמש העיירות מונטלצ׳ינו, סן קווריקו, פיינצה, קסטיליונה ורדיקופני והשדות שביניהן. הדרך הלבנה אל קפלת ויטלטה, בין סן קווריקו לפיינצה, היא התמונה שראיתם בכל פוסטר של טוסקנה.

שתי אזהרות לדרך הזו:

• דרכי החצץ הלבנות (strade bianche) הן לא תקלה, הן חלק מהעניין. הן חוקיות, הן יפות, והן מלאות אבק ואבנים. בדקו בחוזה ההשכרה מה מוגדר ככביש לא סלול, כי חלק מהחברות מחריגות נזק שנגרם שם. סעו לאט, וזה גם ממילא מה שתרצו לעשות.
• מונטפולצ׳אנו סגורה לחלוטין. ה-ZTL שם פעיל 24 שעות ביממה מ-1 במאי עד 30 בספטמבר, ומאז ינואר 2025 גם שערי היציאה מצולמים. חונים בפיאצאלה נני (Piazzale Nenni) מתחת לשער, 1.50 יורו לשעה, ועולים ברגל.

בפיינצה עוצרים בשביל הפקורינו. זו העיירה של האפיפיור פיוס השני מ-1459, אתר אונסק״ו בפני עצמו, ובירת הגבינה של האזור.

במונטלצ׳ינו: החניונים בתשלום מחוץ לחומות עולים 1.50 יורו לשעה, ויש גם חניונים חינם, ביניהם פראטו ספדלה עם דיסקית לשעתיים. ישנו בדירה ממש ליד המצודה, עם חניה פרטית.

הברונלו הוא סנג׳ובזה של מאה אחוז, והוא לא יוצא לשוק לפני 1 בינואר של השנה החמישית אחרי הבציר. בגלל זה הוא יקר. רוסו די מונטלצ׳ינו הוא אותו ענב עם שנה אחת של המתנה, והוא הבקבוק שכדאי לקנות אם אתם שותים ולא אוספים. ביקור ביקב עם טעימה עולה בין 25 ל-70 יורו לאדם, לפי היקב ולפי מה שהוא כולל.

עשרה ק״מ דרומה נמצא מנזר סנט אנטימו (Sant'Antimo), כנסייה רומנסקית מהמאה ה-12 בתוך חורשת זיתים. הערה למי שקרא על המקום בספרים ישנים: הנזירים ששרו שם את השירה הגרגוריאנית עזבו ב-2015. היום יש שם קונצרטים וקורסים, לא תפילות מושרות יומיות. בדקו באתר antimo.it מה מתקיים בתאריך שלכם. פתוח באפריל עד ספטמבר, 10:00-18:30.

ואל תשתו. הגבול באיטליה הוא 0.5 גרם אלכוהול לליטר דם, ואפס מוחלט לנהג שרישיונו בן פחות משלוש שנים. יום של טעימות יין ונהיגה בכבישי הרים מפותלים הוא בדיוק המקום שבו זה מתנגש. קבעו נהג, או קחו את הטעימה בסוף היום כשכבר חניתם.

היום השלושה עשר: מונטלצ׳ינו לאורבייטו

89 ק״מ, שעה ארבעים נטו, ואצלנו שעתיים. אפשר לרדת בקסיה דרך רדיקופני ואקוופנדנטה ולאורך אגם בולסנה, שזה חינם, איטי ויפה. אפשר גם לחתוך ל-A1 בכיוסי ולרדת יציאה אחת. אנחנו ירדנו בקסיה.

שתי עצירות אפשריות בדרך, ושתיהן חינם:

• באניו ויניוני (Bagno Vignoni): הכיכר שבמרכז הכפר היא בריכה תרמית מהמאה ה-16, והיא מונומנט מוגן. אסור להיכנס אליה. מתחת לכפר נמצא פארק הטחנות, שהכניסה אליו חינם, אבל הרחצה בבריכות שם אסורה בצו עירוני מאז 2010, עם קנסות של 25 עד 500 יורו. זו הליכה ותצפית, לא מרחץ.
• באני סן פיליפו (Bagni San Filippo): כאן כן רוחצים. מפל הסיד שנקרא "הלווייתן הלבן" נמצא בנחל פוסו ביאנקו, הכניסה חינם ובהליכה, רק בשעות היום. אסור סבון, אסור לטפס על המבנה, והמקום מכיל כ-125 איש בו-זמנית. בואו מוקדם.

אורבייטו יושבת על סלע טוף, והרכב נשאר למטה. המרכז ההיסטורי הוא ZTL. החניון העירוני קמפו דלה פיירה (Campo della Fiera) עולה 1.50 יורו לשעה הראשונה, 1.40 לכל שעה נוספת, ויש תקרה של 12 יורו ליממה. ממנו עולים במדרגות נעות ובמסוע בחינם עד פיאצה רניירי, בין 7:00 ל-21:00, או במעלית ריפה מדיצ׳י שפתוחה כמעט כל הלילה. ביציאה מה-A1 עקבו אחרי השילוט לוויטרבו כדי להגיע אליו.

החלופה היא הרכבל מתחנת הרכבת: 1.30 יורו לכיוון, כל 10 דקות, והכרטיס תקף ל-90 דקות וכולל את האוטובוס עד הדואומו.

הדואומו לבדו עולה 8 יורו וכולל את הקפלה של סן בריציו ואת המרתפים, חינם עד גיל 11. כרטיס Carta Unica עולה 35 יורו למבוגר ו-25 בהנחה, והוא מכסה גם את אורבייטו התת-קרקעית, את באר סן פטריציו ואת מגדל המור. שימו לב: הגרסה האנגלית של אתר הכרטיס עדיין הציגה בספטמבר 2026 את המחיר הישן. לכו לפי העמוד באיטלקית.

הימים הארבעה עשר והחמישה עשר: רומא, והחלטה אחת על הרכב

מאורבייטו ל-A1 ודרומה לרומא: כ-100 ק״מ של אוטוסטרדה, שעה ועשר, אגרה של 7-8 יורו. דלת לדלת עד מרכז רומא כ-120 ק״מ ושעה וחצי. בקיץ 2026 היו שם סגירות לילה חוזרות בין אורטה לאורבייטו בגלל עבודות, אז אם אתם נוסעים בלילה בדקו לפני.

ישנו שני לילות בדירה ליד פיאצה נבונה, וזה מכניס את השאלה שאי אפשר לברוח ממנה. פיאצה נבונה נמצאת בתוך ה-ZTL של המרכז ההיסטורי.

שעות ה-ZTL של המרכז ההיסטורי, נכון ליולי 2026: שני עד שישי 6:30-18:00, שבת 14:00-18:00, וראשון וחגים חופשי. יש גם ZTL לילי בשישי ובשבת 23:00-03:00, שמושבת באוגוסט. אזור טרידנטה הוא אזור נפרד עם שעות משלו. מי שחוצה שני אזורים באותו יום מקבל שני קנסות.

יש שלוש דרכים לגמור עם זה, ואנחנו ממליצים על השלישית:

1. לבקש שירשמו את הלוחית. מלונות מורשים בתוך ה-ZTL עושים את זה כדבר שבשגרה. דירות נופש קצרות טווח, הרבה פחות. שלחו את מספר הלוחית מראש ובקשו אישור בכתב. בלי אישור בכתב, אל תסעו לשם.
2. חניון מחוץ לאזור. סאבה וילה בורגזה עם תקרה של 22 יורו ליממה, פארקינג לודוביזי 18 יורו ליממה וכ-25-30 דקות הליכה לנבונה, טרמינל ג׳אניקולו כ-40 יורו ליממה אבל 20 דקות הליכה. בקיצור, 18 עד 40 יורו ליום כדי שרכב יעמוד.
3. להחזיר את הרכב ולגמור עם זה. שני הלילות האחרונים ברומא הם עיר להולכי רגל. החזירו את הרכב בפיומיצ׳ינו ביום שאתם מגיעים, עלו על לאונרדו אקספרס לטרמיני (32 דקות, 14 יורו, כל רבע שעה) או על FL1 לטרסטוורה ולאוסטיינסה בכ-8 יורו, וביום האחרון קחו מונית לשדה.

מחיר המונית לשדה קבוע בתעריף העירוני: 55 יורו לנסיעה מתוך חומות אאורליאנוס לפיומיצ׳ינו, כולל מזוודות, לנסיעה ישירה. לצ׳אמפינו זה 40 יורו. אנחנו הזמנו מונית מראש דרך booking.com, וזה עבד. אבל אם ההסעה המוזמנת מאחרת, המונית הלבנה ברחוב באותו מחיר קבוע היא הגיבוי, ולא צריך להתווכח על המונה.

החשבון פשוט: יומיים של השכרה ועוד 36-80 יורו חניון, מול 14 יורו רכבת ו-55 יורו מונית. וגם בלי הסיכון שדוח ZTL יגיע אליכם בדואר בעוד שנה.

מס תיירות ברומא, נכון ל-2026: בדירות נופש ובהשכרות קצרות טווח 5 או 6 יורו לאדם ללילה לפי הקטגוריה, על עשרת הלילות הראשונים ברצף. ילדים עד גיל 10 פטורים. שני לילות לזוג זה עוד 20-24 יורו שלא הופיעו בהזמנה.

החזרת הרכב בפיומיצ׳ינו

כל חברות ההשכרה מחזירות בחניונים הרב-קומתיים ממול לטרמינלים 1-3: בניין A, B או C לפי החברה. מהכביש עקבו אחרי השילוט Rent a car - Riconsegna. משם לטרמינל זו הליכה במעברים.

כמה זמן להשאיר? הכלל הכללי לטיסות ארוכות הוא שלוש שעות לפני ההמראה, ובעונה הוסיפו חצי שעה. ואם אתם טסים באל על, הוסיפו את הבידוק הביטחוני שלהם לפני הצ׳ק-אין. אנחנו מציעים להגיע לנתיבי ההחזרה כשלוש שעות וחצי לפני ההמראה. זה נשמע הרבה. זה לא, כשצריך גם לתדלק בדרך.

תדלקו לפני. מכונית שחוזרת לא מלאה מחויבת בתעריף של חברת ההשכרה, שהוא תמיד גבוה מהתחנה. יש תחנות על כביש רומא-פיומיצ׳ינו, לא בתוך תחום השדה.

כמה זה עלה

המספרים שלנו, מיולי-אוגוסט 2024. הלינה היא מה ששילמנו בפועל:

סעיף	תקציב שתכננו	בפועל
15 לילות לינה	3,300 יורו (220 ללילה)	3,028 יורו (202 ללילה בממוצע)
רכב, 15 ימים	1,500 יורו	לפי ההזמנה שלכם
אוכל	2,250 יורו (150 ליום)	משתנה

הלילה הזול היה 128 יורו באורבייטו, והיקר 258 יורו באזור צ׳ינקווה טרה. זו לא הפתעה: ככל שמתקרבים לחוף ולאגמים באוגוסט, המחיר עולה. אורבייטו, מונטלצ׳ינו וסן ג׳ימיניאנו היו הזולים.

ומה שלא היה בתקציב. אלה הסעיפים שתופסים מטיילים לא מוכנים, וכולם נכונים ל-2026:

• דלק. ב-21 בספטמבר 2026 הממוצע הארצי בשירות עצמי היה כ-2.16 יורו לליטר בנזין וכ-2.34 יורו לסולר. באוטוסטרדה יקר יותר. שימו לב שהסולר באיטליה כבר יקר מהבנזין, אז השיקול הישן של "לקחת דיזל כדי לחסוך" לא עובד. ותדלקו לבד: משאבת Fai da te זולה ממשאבת Servito.
• אגרות. המסלול הזה עובר בעיקר בכבישים בלי אגרה, וזה לא מקרי. הקטעים בתשלום: רומא-טרקווינייה כ-4 יורו, פירנצה-מודנה כ-10-11.50 יורו, ואורבייטו-רומא כ-7-8 יורו. גרוסטו-סיינה, סיינה-פירנצה וכביש הטבעת GRA הם חינם.
• מס תיירות. בכל עיר ועיר, בין 2 ל-6 יורו לאדם ללילה. על 15 לילות לשני מבוגרים זה בקלות 100-150 יורו במזומן, שלא הופיעו באף הזמנה.
• חניונים. בערים ההיסטוריות 1.50 עד 3 יורו לשעה, וברומא עד 40 יורו ליום.
• קנס ZTL, אם תפשלו. 83 עד 332 יורו לפי החוק, ועוד דמי טיפול של חברת ההשכרה בסביבות 30 יורו ומעלה לכל הודעה. מאז דצמבר 2024 זה קנס אחד ליום לכל אזור, לא אחד לכל שער.

מה היינו משנים

ארבעה דברים, בסדר החשיבות:

1. היום של חמש שעות בדרך לצ׳ינקווה טרה. זה היום היחיד שהרס לנו יום. אם אתם עושים את המסלול הזה, פצלו אותו: לינה באזור פרמה או בגנואה באמצע, וצ׳ינקווה טרה למחרת בבוקר. או ותרו על צ׳ינקווה טרה והישארו יום נוסף בקומו.
2. שני הלילות ברומא בלי רכב. ראו למעלה. אנחנו החזקנו רכב חונה יומיים בעיר שבה הוא מיותר.
3. לילה אחד בכל מקום זה יותר מדי אריזות. במסלול של 15 לילות יש כאן שמונה מעברים. אם אתם עם ילדים, קחו את אותו מסלול ב-18 לילות עם ארבעה בסיסים בלבד: פירנצה, קומו, צ׳ינקווה טרה וטוסקנה הדרומית.
4. להזמין את פאגאני מוקדם יותר. הסיור במפעל נסגר מראש, וזה לא משהו שמסדרים באותו שבוע.

בקיצור - המסלול הזה עובד, והוא בנוי נכון בדבר אחד: הוא לולאה שמתחילה ונגמרת באותו שדה תעופה, והוא נמנע מכניסה ברכב לכל עיר גדולה בדרך. את זה כדאי לשמר גם אם תשנו את התחנות.

עברו לעמוד השכרת רכב באיטליה לתמונה הארצית, ולאזורי ZTL באיטליה לפני שאתם מתקרבים לעיר היסטורית ראשונה. מסלול קצר יותר ומרוכז בטוסקנה בלבד נמצא בטוסקנה לעומק, 8 ימים, ורשימת האתרים שסביבם בונים מסלול נמצאת בעמוד אטרקציות באיטליה.